לוס אנג'לס
cityoflosangeles.co.il
Sunset Strip
סאנסט סטריפ הוא מקטע מאוד חשוב ומעצב בתרבות המודרנית אורבנית והפרועה של לוס אנג'לס. הסטריפ אורכו כ 2.5 קילומטרים והוא למעשה חלק קטן משדרה שנקראת Sunset Boulevard, שמשתרעת מרחוב Figueroa st. עד ל Pacific Coast Highway. בעברה הרחוק של הבולבארד הייתה לשביל הובלת בקר. ה Sunet Strip ממוקם בווסט הוליווד - West Holiwood ומרכז בתוכו מספר לא מבוטל של מסעדות, פאבים, מועדוני רוק, חנויות מוזיקה, מועדונים וכך היה מאז תחילת דרכו. כבר מתחילת דרכו היה לנישה מושכת אוכלוסיות מסוימות, אם אלו עשירים ומהמעמד הגבוה, שחקנים, ביטניקיים, מוזיקאיים, יצאניות, קומיקאיים ובליינים בכלל.
המהות של הסטריפ הייתה לא רק עוד מקום לבילויים, כאמור היה מקום משיכה לרבים, אם אלו להקות רוק ובכלל רוקרים צעירים שהיו מגיעים ללוס אנג'לס ישירות לסטריפ לחפש הופעה/להופיע למצוא מישהו שייצג אותם., אם אלו קומיקאיים שטחנו במועדונים הופעה אחר הופעה וכו.. את החברה שהגיעו במרוצת השנים לא עניין תיירות קונבנצינאלית כמו שדרות הכוכבים, לא עניין אותם כלום מלבד להשתייך ל "אגודה" הזו שנקראת sunset strip, ולא היה שום דבר קונבנציואנלי בהם.
כמעט כל מי שניגן בסטריפ או הופיע בו בכלל, בוא נגיד עד שלהי שנות ה-90 לקח הרחוב חלק נכבד בחייו והיה כחלק נכבד ממנו.
הסטריפ עיצב, השפיע והיה חשוב בחייהם של אלו.
מלונות ב Sunset Strip
Best Western Plus Sunset Plaza
החגיגה החלה כבר בשנות ה-20, אז, ההימורים אסורים בלוס אנג'לס, אזור ה- Strip באותה תקופה לא היה שייך לעיר כך שהימורים היו מותרים שם. כל המי ומי היו מגיעים לשם לחגוג ולהמר בעיקר הסולתה והשמנה של החברה, בנוסף בתקופה זו חלה על ארצות הברית תקופת היובש הקשה ביותר שידעה, זו "תקופת היובש" איסור מכירת מוצרי אלכוהול באשר הם. בין שנים 1920-1933, גם בתקופה זו הסטריפ לא שמם אלא להפך, החגיגה המשיכה כאשר היו מוכרים אלכוהול בצורה לא חוקית.
בתקופה הבאה שנות ה-30 וה-40, כמיטב המסורת של התקופה ועקב תקופת היובש שלטו בסטריפ גאנגסטרים ששמם הלך לפניהם, בין השאר מיקי כהן ובגסי סיגל, האחרון ממיסדי והוגי העיר לאס וגאס. זו אחת מתקופות הזוהר של המקום, אנשי במעמד העליון, אנשי בורסה, שחקנים וכו.. עולם לבשו את מיטב מחלצותיהם, חבשו את מיטב מגבעתם ופנו לעיסוקי תענוגות, מסעדות, מוזיקה, מועדונים ששם מוכר עד היום כ- Ciros.
בשנות ה-50 אט אט הסטריפ בלוס אנג'לס משנה כיוון אך עדיין נשאר מזמין והומה, המוזיקה משתנה, האוכלוסיה משתנה, נקרא לה אלטרנטיבית או איך שקראו להם דאז Counter Culture, להקות כמו הדורז, לד זפלין, פרנק זאפה ועוד צצות בשנות ה-60, להקות שלא שמעו כמותן לפני כן, להקות שמשכו אחריהן המונים וקראו תיגר על הישן, הרגיל והמשעמם. היו אז פריקים, היפים, ביטנקים, אוכלוסיה שהעולם האמריקאי לא היה רגיל לראות, אנשים אשר האמינו בסקס חופשי, סמים, אחווה ורעיונות פוליטיים שונים ממה שהיה נהוג בתקופה. עקב כך ובגלל שהיו כל כך הרבה מהם בסטריפ, זכתה השדרה לניקוי יסודי מטעם המשטרה והממשל, מה שנקרא Sunset Strip Cerfuw, זה ב 1966. עם זאת הסטריפ ממשיך לשגשג, מועדונים כמו וויסקי א-גו-גו, רוקסי, פנדורה בוקס, לונדון פוג עכשיו בשיאם ובונים לעצמם שם בינלאומי, וחלקם קיימים עד היום ולהקות רבות מגשימות חלום כאשר הן מופיעות המועדונים הללו.
בסאן-סט לוס אנג'לס ממוקם מלון ארבעה כוכבים, מלון חשוב ושם דבר בעולם המלונות בלוס אנג'לס. המלון הוקם ב-1963 בשם Gene Autry על שם השחקן, שינה את שמו מספר פעמים דרך Hyatt on Suneset וכעת Andaz West Hollywood. מלבד היותו מלון נהדר שמציע בריכה על הגג, בר על הגג, מסעדה, חדר כושר, חניה חדרים מפנקים ונופים משגעים, המלון מציע היסטוריה. במשך השנים לנו שם מטובי הלהקות ואנשי רוקנרול ובוהמה כמו לד זפלין, המי, רולניג סטונס ועוד רבים. אז אם אתם מלון מצוין ומומלץ עם אופי, לחצו כאן ועכשיו.
בשנות ה-70 גורם נוסף נכנס למשוואה ששמה Sunset Strip, בנוסף למשתנים הנוכחים התווסף זנות. לאחר המהפכה המינית בשלהי שנות ה-60, נראה שהמהפכה עלתה על גדותיה וכאמור המקצוע העתיק בעולם הופיע בשדרה, בנוסף נכנסה לאופנה הן מוסיקאלית והן לבוש, משהו שנקרא גלאם. אנשים גברים כנשים היו מתלבשים בבגדים זוהרים, צמודים, מגפיים עצומים, איפור כבד על הפנים ופאות צבעוניות בכל צבעי הקשת, אמנים שהובילו את הדרך כמו דיוויד בוי ואליס קופר שהאחרון היה לבן בית בסטריפ. בשנות ה-80 מוזיקה רוק כבד לסוגיה החלה להשתלט על האופנה והרחוב נשטף בצעירים עם שיער ארוך, להקוו את כמו Guns & Rosses, מוטלי קרו ועוד רבים. בשלהי שנות ה-80 וה-90 היו ג'וני דפ, קיאנו ריבס, ריבר פינקס לבני בית בסטריפ, לחלקם היו מועדונים שם וחלקם מצאו את מותם ברחוב. הרבה להקות ממשיכות להגשים חלומות ולהעריך את העובדה שהם מופיעיםות שם, הרבה קומיקאים מעריכים ומגשימים חלומות כאשר הם מופיעים בסטריפ, זו איזושהי נקודת ציון חשובה בקריירה של האמנים.
אם אתם בלוס אנג'לס, מן הראוי שתבקרו בסטריפ, לא בטוח שתצליחו לחוות את כל הנאמר במאמר זה במיוחד שהשנים האחרונות משנות את האופי של האדם, החיפוש שדחף את את האוכלוסיה דאז אולי דעך, החיפוש אחר האחר, אחר השיר והתקווה לשינוי, עם זאת כדאי לבקר במקומות הללו ולהבין איפה ואיך גדלו דורות רבים שחשבו אחרת.
